top of page
.png)
ברמת התודעה הארצית (המימד השלישי):
רגישות יתר של מערכת העיכול, תגובתיות גבוהה לסטרס, חוסר יציבות עצבית, קושי בוויסות בין מתח להרפיה, ועיבוד מהיר או איטי מדי של גירויים.
ברמת התודעה הגבוהה (המימד החמישי):
רגישות תודעתית מוגברת, גבולות פנימיים דקים, קליטה עמוקה של אנרגיות ורגשות מהסביבה. הגוף מבקש דיוק, הקשבה וקצב אישי מותאם.
ברמת התודעה הארצית (המימד השלישי):מעי רגיז משקף במימד הארצי מערכת עיכול שנמצאת בדריכות מתמדת. גם גירויים קטנים פיזיים או רגשיים נחווים כמאיימים, והמעי מגיב בהתכווצות, כאב, נפיחות או חוסר יציבות בפעילות. זהו ביטוי לכך שהגוף מתקשה לסנן, לבחור ולהרפות, ופועל מתוך צורך תמידי להגן על עצמו.
ברמת התודעה הגבוהה (המימד החמישי):במימד החמישי, מעי רגיז הוא סימן לרגישות גבוהה במיוחד של הנשמה והגוף. יש קליטה עמוקה של מצבים, אנשים ואנרגיות לעיתים מעבר ליכולת העיכול הפנימית. המעי, שאחראי על הבחנה בין מה שמזין למה שמיותר, מאותת על צורך בגבולות רכים אך ברורים. הסימפטום אינו חולשה, אלא קריאה להאט, לדייק ולהסכים לבחור מה נכנס למרחב הפנימי ומה לא.
כלים שיכולים לתמוך בתהליך הזה:
נשימות מווסתות לבטן התחתונה: נשימה איטית ורכה שמכוונת לאזור המעי, כדי להרגיע את התגובתיות ולהחזיר תחושת ביטחון.
דמיון מודרך של אור חמים ועדין: לדמיין אור בגוון חול או זהב רך העוטף את הבטן ומשרה תחושת הכלה ויציבות.
תרגול גבולות מודע: בחירה יומיומית קטנה של “כן” אחד ו“לא” אחד כדי ללמד את הגוף שהבחירה בטוחה ומותרת.
מסר:"הרגישות שלי אינה בעיה היא חוכמה. כאשר אני מקשיבה לקצב שלי ומכבדת את הגבולות הפנימיים, הגוף נרגע. מתוך הבחירה המדויקת, מתאפשר עיכול רגשי ופיזי שמביא שקט ורכות."
bottom of page