אי־נוחות וכאב, האות לעצור!

כשמשהו מציק, כואב או מכווץ זה לא בהכרח סימן שמשהו "רע", זה סימן לכך שיש כאן מידע. 

הגוף מאותת: "משהו במצב הנוכחי לא מתאים לנו".

במקום להתעלם, כדאי לשאול:

מה עשיתי או חשבתי רגע לפני?

עם מי הייתי?

איזו החלטה שקלתי?

הכאב הופך להזמנה לבדיקה לא לעונש.

 

סיפוק ואנרגיה, האות להמשיך...

כשאת/ה מרגיש/ה סיפוק, התרחבות או זרימה של אנרגיה  זהו סימן שהכיוון נכון. 

הגוף אומר: "זה המקום שלך. זה מתאים לך."

השאלות שכדאי לשאול כאן:

איך אני יכולה להעמיק בזה?

מה מאפשר לי לגדול עוד בכיוון הזה?

כך הסיפוק הופך למצפן ברור לדרך שבה הנשמה רוצה שנלך.

 

סערה רגשית, האות להמתין...

רגש סוער, "היי" דרמטי או טלטלה פנימית  אלו לא הזמנות לפעולה מיידית. להפך. 

הגוף אומר: "אנחנו בתוך גל רגשי. חכה/י. זה לא הזמן להחליט."

בזמנים כאלה התרגול הוא פשוט לצפות, לנשום ולתת לרגש לעבור. 

אחרי שהגל שוכך  מתבהרת האמת.

איך מדברים בשפה הזו?

כמו כל שפה ככל שמתרגלים, היא הופכת טבעית וברורה.

כיווץ = "לא".

התרחבות = "כן".

כאב = "שימי לב כאן."

בהתחלה האותות מגיעים כצעקות- מחלה, משבר או כאב עז. 

אבל ככל שמקשיבים מוקדם יותר, השפה נעשית עדינה יותר: מתח קל, עייפות, חוסר חשק.

 

השורה התחתונה

את/ה לא צריכ/ה להיות מיסטיקנ/ית כדי לדבר עם הגוף שלך. 

את/מ רק צריכ/ה להיות מתבוננ/ת. כל תחושה היא מילה, וכל תגובה היא משפט שלם.

ככל שתסמכו על עצמכם שאתם מבינים כך השיחה הפנימית תהפוך להיות שוטפת, ברורה ומדויקת.

הגוף הוא לא אויב ולא מכשול  הוא המצפן הכי נאמן שיש לך.