המסכות נופלות, הסיפורים נחשפים,
והאשליה שליטה מתחילה להישבר.

זהו שלב שבירת האשליות
השלב שבו הנשמה אומרת:
"הגיע הזמן לראות באמת."

העולם הישן נסדק

בשלב הזה, התודעה החדשה מתנגשת במציאות הישנה.
זה מרגיש כאילו כל מה שבנינו עליו את זהותנו מתמוטט:
אמונות, מערכות יחסים, שאיפות, אפילו תפיסת ה"אני" שלנו.
היקום כאילו מסובב את המראה,

ומכריח אותנו להביט באמת שלא תמיד נעים לראות.

אנחנו מתחילים להבין כמה מהחיים שלנו נבנו על פחד, על צורך לרצות,
על חיפוש אחר אהבה ואישור מבחוץ.
אנחנו רואים כמה חיינו על טייס אוטומטי,
נכנענו למוסכמות, לשיפוטים, לציפיות של אחרים.

ופתאום , אין לנו לאן לברוח.

זו הנקודה שבה האור הופך לחד מדי,
והאמת כבר לא ניתנת להדחקה.

קריסת הדמות

שבירת האשליות אינה מתרחשת רק בעולם החיצון
היא קורה עמוק בתוכנו.
הדמות שגידלנו, האגו שיצרנו כדי לשרוד,
מתחיל להתפורר.
פתאום, כל התפקידים שחשבנו שמגדירים אותנו
הורה, בת זוג, מטפלת, מצליחה, עייפה, חזקה
נראים כמו קליפות.

בתוך השקט שאחרי הסערה,
אנחנו פוגשים את עצמנו נקיים מהגדרות.
וזה מפחיד.
אבל זו גם ההתחלה של חופש אמיתי.

כי רק כשהדמות נשברת
הנשמה יכולה לנשום.

כשלא נותר במה להיאחז

בשלב זה, היקום שולח לנו מבחנים.
יחסים מתפרקים, עיסוקים ישנים מאבדים משמעות,
ודברים שפעם הסבו לנו ביטחון
כבר לא מרגישים תואמים לתדר שלנו.

אנחנו עלולות להרגיש אבודות,
כועסות, מתוסכלות: “למה זה קורה לי? מה לא בסדר בי?”
אבל למעשה, שום דבר לא “לא בסדר”.

זו התמרה תודעתית.

כדי לעבור תדר, כל מה שאינו בהרמוניה איתו – חייב ליפול.

האשליה נשברת לא כדי להעניש אותנו,
אלא כדי לשחרר אותנו מהכלא הבלתי נראה של האגו.

לראות את השקר – ולבחור באמת

כשאנחנו מתחילות לראות באמת,
אנחנו גם מתחילות לבחור אחרת.
אנחנו בוחרות להקשיב לאינטואיציה, גם כשאין היגיון.
אנחנו בוחרות באותנטיות, גם כשהיא מערערת נוחות.
אנחנו בוחרות בלב, גם כשזה אומר לאבד שליטה.

וזו הבחירה שמסמנת את המעבר לממד החמישי 

הממד שבו האמת הנשמתית גוברת על הפחד האנושי.

תסמינים של שבירת האשליות

• תחושת ריקנות או חוסר משמעות.

• בלבול לגבי זהות, ייעוד או כיוון בחיים.

• חוסר סבלנות לדפוסים ישנים, רכילות, דרמות.

• צורך להתבודד ולנשום מחדש.

• רגישות יתר לאנרגיות של שקר או חוסר יושרה.

• רגעים של בכי ללא סיבה, שמנקים כאב עתיק.

אלו אינם סימנים של חולשה
אלא של נשמה שנזכרת באמת שלה.

 איך לעבור את השלב הזה בחסד?

1. אל תתנגדי לפירוק - הוא לא הורס אותך, הוא חושף אותך.

2. תרגלי קבלה - אמרי לעצמך: “גם זה חלק מהמסע שלי.”

3. כתבי ביומיום את האמת שלך - זה עוזר לעגן תובנות.

4. סמכי על ההכוונה - מה שמתפרק כעת, היה רק אשליה של ביטחון.

5. היי בחמלה - עם עצמך ועם אחרים, גם אם הם עוד חיים בממד הישן.

מה מתגלה אחרי השבר

כשכל האשליות נופלות,
מתחיל לזרוח האור של מה שתמיד היה שם –
האמת שלך.
השקט הפנימי.
הידיעה שאת חלק מהשלם,
שאין לאן למהר,
ששום דבר לא באמת נגדך.

זה השלב שבו מתחילים להרגיש:
“אני לא קורסת – אני נבנית מחדש. אני מתעוררת לעולם אמיתי יותר.”

 מסר מהנשמה

"אינני קורבן של התמוטטות – אני עדה ללידה של עצמי החדשה.
כל מה שנשבר, נשבר לטובתי.
האור שבי לא נעלם – הוא פשוט מפסיק להסתתר.
אני רואה, אני נזכרת, אני נולדת."