top of page
.png)
ברמת התודעה הארצית (המימד השלישי):
עומס חזותי, מאמץ ממושך של שרירי העיניים, חשיפה ממושכת למסכים, מתח עצבי, עייפות כללית ולחץ נפשי מצטבר.
ברמת התודעה הגבוהה (המימד החמישי):
עומס תודעתי סביב ראייה והבנה, ניסיון “לראות יותר מדי” בבת אחת, פתיחה מואצת של מרכזי תפיסה וראייה פנימית. התודעה מתרחבת מהר מהיכולת של העיניים להכיל.
ברמת התודעה הארצית (המימד השלישי):לחץ בעיניים משקף במימד הארצי מצב של מאמץ יתר של מער כת הראייה. כאשר העיניים פועלות ללא הפסקה, או כאשר יש עומס רגשי ומנטלי מתמשך, נוצר מתח בשרירים סביב העין ובתחושת כובד, לחץ או עייפות. זהו סימן ברור לצורך במנוחה, הפחתת גירויים והרפיית המאמץ המתמיד לראות, להבין ולשלוט.
ברמת התודעה הגבוהה (המימד החמישי):במימד החמישי, לחץ בעיניים הוא ביטוי לניסיון תודעתי לראות מעבר למה שהמערכת מוכנה להכיל כרגע. יש פתיחה של תפיסה חדשה, הבנות עמוקות ורב־ממדיות, אך הגוף מבקש קצב איטי יותר. הלחץ נוצר כאשר יש מאבק בין הרצון לדעת, להבין ולחזות קדימה לבין הצורך להתמסר לרגע הנוכחי ולתת לראייה להיפתח בהדרגה.
כלים שיכולים לתמוך בתהליך הזה:
הרפיית המבט: עצירה יזומה, עצימת עיניים רכה, והפניית תשומת הלב פנימה כדי לשחרר מאמץ חזותי.
דמיון מודרך של אור סגול או תכול עדין: לדמיין אור קריר ומאזן העוטף את העיניים והמצח, מפיג לחץ ומביא בהירות רכה.
תרגול אמון בראייה הפנימית: הזמנה לשחרר את הצורך לראות הכול עכשיו, ולסמוך על כך שהבהירות תגיע בזמן המדויק.
מסר:"אינני חייבת לראות הכול ברגע אחד. כאשר אני מרפה מהמאמץ ומאפשרת לראייה להיפתח בעדינות, הלחץ מתפוגג והבהירות חוזרת. הראייה האמיתית נולדת מתוך שקט."
bottom of page